#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. 1 כח כחו לסומכוס האם משלם חצי נזק או נזק שלם?	בעי רב אשי האם גמיר הלכה ומוקי לה בכח כחו ומשלם חצי נזק, או דלמא לא גמיר כלל, ולא נפשט.	בבא קמא יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. 2 'היתה מבעטת או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה ושברה את הכלים משלם חצי נזק' באר!	"הגמרא הסתפקה האם המשנה היא כחכמים והיינו היתה מבעטת (דהוי קרן) או שהיו צרורות כאורחיהו משלם חצי נזק משום צרורות, או דלמא צרורות מחמת ביעוט דהוי נמי שינוי אבל כאורחיהו משלם נזק שלם כסומכוס שסובר בצרורות משלם נזק שלם, מסיפא דרסה על הכלי נראה כחכמים אלא שניתן לפרש 'ראשון' ראשון להתזה 'שני' להתזה ומודה סומכוס בכח כחו שמשלם חצי נזק ותפשוט בעי דרב אשי אלא שרב אשי פשיטא ליה דמתניתין כרבנן (כדלקמן).<p dir=""rtl"">רב אשי פי' ודאי המשנה כחכמים אלא שהספק היה האם דוקא צרורות כאורחיהו חצי נזק אבל צרורות משונה משלם רביע נזק או צרורות מחמת ביעוט חצי נזק ואין שנוי לצרורות תיקו.</p>"	בבא קמא יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. 3 היתה מהלכת במקום שאי אפשר לה אלא אם כן מתזת ובעטה והתיזה והזיקה מהו (מה צדדי הספק והאם נפשט)?	"הסתפקו האם כיון דא&quot;א לה אורחיה הוא, או דלמא השתא מיהא מחמת ביעוט התיזה.<p dir=""rtl"">לא נפשט.</p>"	בבא קמא יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. 4 בעא מיניה ר' ירמיה מר' זירא היתה מהלכת ברה&quot;ר (ובעטה) והתיזה והזיקה האם משלם חצי נזק ברה&quot;ר, ומה הדין התיזה ברה&quot;ר והזיקה ברה&quot;י?	"ענה ר' זירא מסתברא דתולדה דרגל ולא של קרן ופטורה ברה&quot;ר.<p dir=""rtl"">התיזה ברה&quot;ר והזיקה ברה&quot;י בתחילה ר' זירא אמר שפטורה הואיל והעקירה היתה במקום פטור, וחזר בו וחייב כיון שהנזק נעשה ברה&quot;י.</p>"	בבא קמא יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: 1 כשכשה בזנבה או באמתה האם הוי קרן או רגל ומה צדדי הספק?	"בזנבה - כשכוש רגיל ודאי הוי אורחיה ותולדה דרגל הוא, כשכוש יתירה הסתפקו ולא נפשט.<p dir=""rtl"">כשכשה באמתה - בעי רב עינא האם מדמים לקרן דיצרה קתקיף לה או שאין לדמות לקרן שכאן אין כונתה להזיק, תיקו.</p>"	בבא קמא יט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: 2 מתי דליל הקשור ברגלי התרנגול והזיק חיב בעל התרגול ומתי בעל הדליל ומשום מה?	"מתניתין באדייה אדויי (שזרק הדליל ושבר בזריקתו כלים) - וחייב משום צרורות בעל התרנגול חצי נזק.<p dir=""rtl"">אם נתקל אדם בדליל הקשור ברגלי התרנגול - אם נקשר הדליל מאיליו - בעל התרנגול פטור משום דכתיב &quot;כי יפתח איש בור&quot; ולא שור בור, אבל קשרו אדם - חייב הקושר משום בור המתגלגל ברגלי אדם ורגלי בהמה. </p>"	בבא קמא יט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: 3 מה שן מועדת לאכול [אכילה ע&quot;י הדחק האם שמיה אכילה]?	דוקא את הראוי לה, ואכילה ע&quot;י הדחק נמי נקרא ראוי לה.	בבא קמא יט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: 4 'ההוא חמרא דאכל נהמא ופלסיה לסלא כמה חייב על הפת ועל הסל ומדוע?	רב יהודה חייבו על הפת נזק שלם שדרכו של חמור לאוכל פת ועל הסל חצי נזק שלעסו אחר שגמר לאוכל וזה אין דרכו, אבל אם תוך כדי אכילת הפת לעס את הסל הוי אורחיה ומשלם נזק שלם, כמו כן חייב רבא עז שעלה על החבית ליטול ליפתא ושבר את החבית נזק שלם על החבית שכן אוחריה כשנוטל את הליפתא.	בבא קמא יט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: 5 'אכלה פת ובשר ותבשיל משלם חצי נזק' מדוע?	"או בחיה ואין דרכה בפת ואף שדרכה לאכול בשר כאן הוי בצלי שאין דרכה או בצבי שאין דרכו לא בפת ולא בבשר.<p dir=""rtl"">אב&quot;א בבהמה ואף שדרכה לאכול לחם הכי כשהלחם על השולחן ואז אין דרכה לאוכלו.</p>"	בבא קמא יט:		
